דרישות צילום עבור בקשות למעמד אנגווילאי
בעת הגשת בקשה למעמד אנגווילי או Belonger, יש להגיש שתי תמונות מודפסות בגודל פספורט יחד עם המסמכים[1][2]. הרשות אינה מפרסמת גודל רשמי יחיד, ולכן הכלי שלמעלה משתמש בגודל המבוקש ביותר על ידי מחלקת ההגירה[1].
גודל רשמי וגובה ראש
הרשות מבקשת תמונות בגודל פספורט אך אינה מפרסמת מידות מדויקות[1][2]. חיתוך של 35 על 45 מ"מ (1.38 על 1.77 אינץ') הוא נוהג נפוץ, אך אינו גודל רשמי. יש לבדוק את המידות מול המחלקה לפני ההגשה.
לא נמצאה מידת גובה ראש רשמית עבור בקשה זו. טווח של 32–36 מ"מ הוא נוהג נפוץ, אך אינו דרישה מפורסמת. אם משתמשים בהנחיית החיתוך הזו, יש למדוד מתחתית הסנטר ועד לקודקוד הראש.
דרישות רקע ותאורה
הדרישות הרשמיות דורשות תמונות בגודל פספורט אך אינן מציינות את צבע הרקע[1]. מכיוון שההנחיות אינן מציינות גוון נדרש, רקע פשוט וניטרלי מתאים ביותר כדי למקד את תשומת הלב בפנים. יש להימנע מקירות מעוצבים, מטפט בעל מרקם או מהסחות דעת בהירות מאחור.
תאורה טובה מסייעת להציג את תווי הפנים בבירור ובחדות. כדאי לעמוד מול חלון מואר כדי לקבל אור טבעי ורך על הפנים. יש להימנע מצללים קשים מאחורי הראש או מכתמים כהים על העיניים והאף.
הבעת פנים, משקפיים וכיסויי ראש
ההנחיות הרשמיות אינן מציינות כללים ספציפיים לגבי הבעת הפנים, מצב הפה או הרכבת משקפיים[1]. הבעה ניטרלית כשהפה סגור היא בחירה בטוחה למסמכים רשמיים, כדי שהפנים ייראו טבעיות.
בדומה לכך, הכללים הרשמיים אינם מציינים הגבלות על כיסויי ראש[1]. אם חובשים כיסוי ראש מסיבות דתיות או רפואיות, יש לוודא שהפנים נותרות גלויות לחלוטין, מתחתית הסנטר ועד קודקוד המצח, ללא צללים כבדים.
כללים לילדים ותלויים
לילדים של מועמדים יש טופס בקשת מעמד נפרד[1]. עם זאת, ההנחיות הרשמיות אינן מפרטות כללי צילום ייחודיים במיוחד עבור ילדים[1].
אם נדרשת תמונה לבקשה של ילד, יש לכוון לאותו גודל של 35 על 45 מילימטרים ולפרופורציות גובה ראש דומות[1]. יש לוודא שהילד פונה ישירות למצלמה, כשכל פניו נראים בבירור ועיניו פקוחות.
הגשה מודפסת וכמויות
בקשות למעמד תושב אנגווילה (Belonger) דורשות שתי תמונות מודפסות בגודל פספורט[1]. כלל זה חל על מסלולי הבקשה המפורטים, כולל מסלולי הורות, נישואין ומגורים[1].
יש להגיש עותקים פיזיים ולא קבצים דיגיטליים[1]. יש להדפיס את התמונות על נייר רגיל או נייר צילום כדי לכלול אותן ישירות בערכת הבקשה המודפסת[1].
כיצד לצלם את התמונה בבית
ניתן לצלם את התמונה בבית באמצעות סמארטפון או מצלמה דיגיטלית. מומלץ לבקש מאדם אחר לצלם במקום לנסות לצלם סלפי, כיוון שהחזקת המצלמה במרחק הזרוע מעוותת את תווי הפנים והורסת את הפרופורציות.
יש למקם את עדשת המצלמה בדיוק בגובה העיניים, במרחק של כמטר עד מטר וחצי. יש לעמוד מול קיר חלק ולהביט ישירות בעדשה, כשהכתפיים ישרות והיציבה זקופה.
הדפסת התמונות בקיוסק
לאחר חיתוך התמונה לגודל הנכון, אפשר לסדר אותה על תבנית צילום סטנדרטית בגודל 4 על 6 אינץ'. הכלי שלמעלה עוזר להכין את הגיליון בקלות בדפדפן.
יש לשמור את קובץ התמונה המתקבל בטלפון או בכונן USB. יש לקחת אותו לחנות מקומית עם עמדת צילום ולהדפיס אותו כתמונה רגילה בגודל 4 על 6 אינץ', בגימור מבריק או מט, ואז לגזור בזהירות את שתי התמונות הנדרשות במספריים.
שאלות נפוצות
מה צריך להיות גודל התמונות עבור בקשה למעמד אנגווילי?
הרשות אינה מפרסמת גודל רשמי יחיד, אך הגודל המקובל בשימוש הוא 35 על 45 מילימטרים, או 1.38 על 1.77 אינץ'[1].
כמה תמונות חובה להגיש עם מסמכי הבקשה?
חובה לצרף לבקשה שתי תמונות מודפסות בגודל דרכון[1].
האם הממשלה דורשת צבע רקע מסוים עבור התמונה?
הדרישות הרשמיות דורשות תמונות בגודל דרכון אך אינן מציינות צבע רקע מסוים[1].
האם יש כללי צילום מיוחדים לילדים המגישים בקשה למעמד?
ילדים משתמשים בטופס בקשת מעמד נפרד, ולא נמצאו כללי צילום נפרדים לילדים בהנחיות הרשמיות[1].